מבוא: התמודדות עם המגפה השקטה
במרחב הציבורי, תשומת הלב הרפואית נוטה להתמקד באיומים דרמטיים ומיידיים – מחלות לב, סרטן, מגפות ויראליות. אך במקביל, מתחת לרדאר, מתחוללת מגפה שקטה, זוחלת ועיקשת, הפוגעת באיכות חייהם של מיליארדי בני אדם ברחבי העולם: מחלות ניווניות של מערכת השריר והשלד. כאבי גב תחתון, שהפכו לגורם מספר אחת לנכות בעולם המערבי; אוסטיאופורוזיס, המחלישה את העצמות והופכת נפילה פשוטה לאירוע קטסטרופלי; ואוסטיאוארתריטיס, השוחקת את מפרקינו בהדרגה ומגבילה את יכולתנו לנוע בחופשיות. העלות האישית של מחלות אלו היא עצומה – כאב כרוני, אובדן עצמאות, פגיעה בבריאות הנפש. העלות החברתית והכלכלית אינה פחותה – אובדן של מאות מיליארדי דולרים בשנה עקב ירידה בפריון, עלויות טיפול ישירות ותשלומי נכות.
במשך עשורים, התפיסה השלטת ראתה במחלות אלו תוצאה בלתי נמנעת של "בלאי" מכני ותהליכי הזדקנות. הגישה הטיפולית הייתה תגובתית בהתאם: תיקון הנזק, שיכוך הכאב, והתמודדות עם המגבלות. אולם, בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה שקטה בהבנתנו. יותר ויותר עדויות מצביעות על כך שהגורמים למחלות אלו אינם רק מכניים, אלא נטועים עמוק בביולוגיה המערכתית של גופנו. מתגבשת ההבנה כי תהליכים של דלקת כרונית בדרגה נמוכה, שיבושים במטבוליזם, שינויים בהרכב הגוף, וכמובן, נטייה גנטית, הם השחקנים הראשיים בדרמה הכואבת הזו.
בדיוק בצומת המכריע הזה, שבו נדרשת פרדיגמה מדעית חדשה, ניצב פועלו של נאדר טרביה (Dr. Nader Tarabeih), חוקר פוסט-דוקטורט בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אריאל. עבודתו אינה עוד מחקר נקודתי, אלא מפעל מדעי רחב יריעה, שניתן לדמותו לעבודתו של ארכיטקט הבונה תוכנית-אב מקיפה למבנה מורכב. במקום לבחון כל "חדר" (מחלה) בנפרד, ד"ר טרביה שרטט ובנה תשתית מחקרית שנועדה למפות את כל "הבניין" – האורגניזם האנושי – ולהבין את יחסי הגומלין הסבוכים בין ה"יסודות" (גנטיקה), ה"צנרת" (מערכת הדם והמטבוליזם), ו"מערכת החשמל" (מערכת החיסון והדלקת).
מדריך מקיף זה יצלול לעומק הארכיטקטורה המדעית הזו. הוא יפרק את מכלול עבודתו של נאדר טרביה לחמישה חלקים מרכזיים, החל מהנחת היסודות – בניית קוהורט המחקר הייחודי – דרך ניתוח התגליות המרכזיות בתחום כאבי הגב וההשמנה הסרקופנית, ועד להרחבת היריעה למחלות ניווניות אחרות ולבסוף, הצגת החזון הקליני לעתיד. זהו מסע להבנת האופן שבו מדע יסודי, מתוכנן בקפידה ובעל חזון, יכול לשנות את פני הרפואה ולספק תקווה אמיתית למיליונים.
חלק 1: היסודות – בניית קוהורט המחקר כמעבדה אנושית חיה
בבסיס כל בניין מרשים ניצבים יסודות איתנים. בעולם המחקר הרפואי, היסודות הם איכות התכנון ואיסוף הנתונים. הצעד הראשון והמשמעותי ביותר בתוכנית המחקר של ד"ר טרביה היה הקמת תשתית מחקרית יוצאת דופן: קוהורט (קבוצת מעקב) של 1,104 נבדקים מ-98 משפחות ערביות-ישראליות. הקמת "מעבדה אנושית חיה" זו לא הייתה רק שלב מקדים, אלא מהלך אסטרטגי שהעניק למחקר כולו יתרונות מדעיים מכריעים.
1.1 הרציונל האסטרטגי: מדוע דווקא קוהורט משפחתי והומוגני?
הבחירה במודל מחקר זה נבעה מהבנה עמוקה של אתגרי הגנטיקה והאפידמיולוגיה.
- כוחו של מחקר עוקבה (קוהורט): בניגוד למחקר חתך (הבוחן מצב בנקודת זמן אחת) או מחקר מקרה-ביקורת (המשווה חולים לבריאים), מחקר עוקבה הוא "תקן הזהב" לזיהוי גורמי סיכון. במחקר כזה עוקבים אחר קבוצה גדולה של אנשים (בריאים וחולים) לאורך זמן, מה שמאפשר לזהות אילו גורמים בתחילת הדרך (גנטיים, סביבתיים, ביולוגיים) מנבאים את התפתחות המחלה בעתיד. זוהי הדרך האמינה ביותר לקבוע קשר של סיבה ותוצאה.
- היתרון בהומוגניות: מחקרים גנטיים באוכלוסיות מעורבות מתמודדים עם אתגר עצום של שונות גנטית. כדי לזהות גן בעל השפעה קטנה, נדרשים עשרות ומאות אלפי נבדקים כדי להגיע למובהקות סטטיסטית. באוכלוסייה הומוגנית יחסית, כמו זו שנחקרה, בעלת מוצא גיאוגרפי ותרבותי משותף, השונות הגנטית הכללית נמוכה יותר. הדבר מגביר את "העוצמה הסטטיסטית" של המחקר ומאפשר לזהות גורמים גנטיים רלוונטיים במדגם קטן יותר באופן משמעותי, תוך חיסכון אדיר במשאבים ובזמן.
- מכרות הזהב של המבנה המשפחתי: הכללת משפחות תלת-דוריות היא גולת הכותרת של התכנון. היא מאפשרת לחוקרים לעשות שימוש בכלים גנטיים קלאסיים ורבי עוצמה:
- חישוב תורשתיות (
h²): הצעד הראשון בכל מחקר גנטי הוא לענות על השאלה "האם למחלה הזו יש בכלל בסיס תורשתי?". מבנה משפחתי מאפשר לחשב את מדד התורשתיות – כלומר, איזה אחוז מהשונות במחלה באוכלוסייה ניתן להסביר על ידי גורמים גנטיים. אם התורשתיות גבוהה, ישנה הצדקה להשקיע מאמצים בחיפוש אחר הגנים הספציפיים. - ניתוחי תאחיזה (Linkage Analysis): שיטה זו עוקבת אחר התורשה של מקטעים כרומוזומליים גדולים לאורך הדורות במשפחה. אם מקטע מסוים מורש באופן עקבי יחד עם המחלה (למשל, כל בני המשפחה הסובלים מכאבי גב ירשו את אותו מקטע מסבתא רבא), הדבר מצביע בסבירות גבוהה על כך שהגן האחראי למחלה נמצא בתוך אותו מקטע. זהו תהליך דומה לשימוש במפה כללית כדי לצמצם את אזור החיפוש לפני שמתחילים לחפש "כתובת" ספציפית באמצעות כלים מולקולריים מדויקים יותר.
- חישוב תורשתיות (
1.2 האתגר הלוגיסטי והאתי: "מדע עם פנים אנושיות"
הקמת קוהורט היא לא רק אתגר מדעי, אלא גם אנושי. שכנוע של למעלה מאלף איש להשתתף במחקר ארוך טווח, הכולל בדיקות מקיפות ומסירת מידע רגיש, דורש אמון, כבוד ושקיפות. הצלחתו של ד"ר טרביה נבעה מגישה של "מחקר קהילתי-משתף". הוא פעל מתוך הקהילה, בנה קשרים אישיים, והקפיד על עקרונות האתיקה הרפואית: כיבוד האוטונומיה של כל משתתף באמצעות קבלת "הסכמה מדעת" מפורטת, חתירה לטובת המשתתפים והחברה (Beneficence), והקפדה על סודיות וצדק בחלוקת משאבי המחקר. גישה זו הבטיחה היענות גבוהה והפכה את המשתתפים לשותפים פעילים במפעל המדעי.
1.3 ארכיון הנתונים: פירוט האוצר הקליני, הביוכימי וההדמייתי
הערך האמיתי של הקוהורט טמון בעושר ובעומק של הנתונים שנאספו מכל משתתף. זהו מאגר נתונים רב-ממדי שאין שני לו בתחום בישראל.
- המידע הקליני: נאסף מידע מפורט באמצעות שאלונים מתוקפים מדעית, ככל הנראה כלים סטנדרטיים כמו "מדד הנכות של אוסוורסטרי" (Oswestry Disability Index) להערכת המגבלה התפקודית עקב כאבי גב, וסולמות כאב ויזואליים (VAS) לכימות עוצמת הכאב. בנוסף, תועדה היסטוריה רפואית מלאה, כולל מחלות נלוות מרכזיות כמו סוכרת, טרשת עורקים, יתר לחץ דם והפרעות נפשיות, המאפשרות לחקור את יחסי הגומלין המורכבים בין מצבים אלו לבריאות השלד.
- המידע האנתרופומטרי והרכב הגוף: מעבר למדידות בסיסיות, נעשה שימוש בטכנולוגיית "עכבה ביואלקטרית" (Bioimpedance). שיטה זו, המעבירה זרם חשמלי זעיר ובלתי מורגש דרך הגוף, מאפשרת לאמוד במדויק את הרכב הגוף: אחוז שומן, מסת גוף רזה (הכוללת שרירים ועצמות), וכמות המים בגוף. מידע זה קריטי להבנת מצבים כמו השמנה סרקופנית, והוא מדויק לאין שיעור ממדד ה-BMI.
- המידע ההדמייתי: צילומי CT ו-MRI של עמוד השדרה סיפקו תמונה אנטומית מפורטת. באמצעותם, חוקרים יכולים לכמת באופן אובייקטיבי פרמטרים כמו גובה הדיסק הבין-חולייתי, היצרות התעלה השדרתית, שינויים ניווניים במפרקים הפצטאליים (מפרקי עמוד השדרה האחוריים), ושינויים מבניים בחוליות עצמן (Endplate changes). מידע זה מאפשר לקשר בין הממצאים הביולוגיים בדם לבין הנזק המבני הנראה לעין בעמוד השדרה.
- המידע הביולוגי (הבנק הביולוגי): גולת הכותרת של איסוף הנתונים. מכל נבדק נלקחה דגימת דם, שעברה עיבוד (פרקציונציה) להפרדת מרכיביה:
- פלזמה: נוזל הדם, המכיל אלפי חלבונים מסיסים, הורמונים וסמנים ביולוגיים. אידיאלי למדידת ציטוקינים ואדיפוקינים.
- סרום: פלזמה ללא גורמי הקרישה. משמש לאנליזות ביוכימיות אחרות.
- Buffy Coat: שכבה דקה ועשירה בתאי דם לבנים, המהווה את המקור העיקרי להפקת DNA לצורך מחקרים גנטיים.הקפדת האחסון בטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס היא קריטית, שכן היא עוצרת כמעט לחלוטין את פעילות האנזימים המפרקים חלבונים וחומצות גרעין (DNA), ובכך משמרת את הדגימות במצבן המקורי לאורך עשרות שנים.
חלק 2: התגלית הראשונה – פענוח כאבי גב תחתון כמחלה מערכתית
עם הקמת התשתית המדעית, החל שלב הפקת הידע. הפרויקט המרכזי הראשון, שהיווה את עבודת הדוקטורט של ד"ר טרביה, התמקד באתגר הגדול של כאבי גב תחתון (LBP), תוך יישום הגישה המערכתית החדשנית.
2.1 המעבר מהפרדיגמה המכנית לפרדיגמה הביולוגית
התפיסה המסורתית ראתה ב-LBP תוצאה של עומס מכני, פריצת דיסק, או "בלאי" של החוליות. ד"ר טרביה יצא מנקודת הנחה שונה: הוא שיער שהכאב הכרוני אינו רק בעיה מקומית בעמוד השדרה, אלא ביטוי של תהליך מחלה מערכתי. הוא התמקד בתופעה המכונה "דלקת כרונית בדרגה נמוכה" (Low-Grade Chronic Inflammation) – מצב שבו מערכת החיסון פעילה באופן תמידי אך מתון, ומפרישה רמות נמוכות אך קבועות של חומרים מעודדי דלקת. מצב זה, המקושר להשמנה, תזונה לקויה והזדקנות ("Inflammaging"), נחשב כיום לגורם שורש במחלות כרוניות רבות.
2.2 זירת הפעולה: 14 המולקולות הדלקתיות והמטבוליות
כדי לבחון את השערתו, נמדדו רמותיהם של 14 סמנים ביולוגיים מרכזיים בדגימות הדם של כל משתתפי הקוהורט. פאנל זה כלל ככל הנראה קטגוריות שונות של מולקולות המייצגות את ה"שיח" בין המערכות השונות:
- ציטוקינים פרו-דלקתיים: כגון TNF-α ו-Interleukin-6, שהם ה"חיילים" המרכזיים של התגובה הדלקתית. רמות גבוהות שלהם מעידות על קיומה של דלקת פעילה.
- ציטוקינים אנטי-דלקתיים: המייצגים את ניסיון הגוף לווסת ולרסן את התגובה הדלקתית.
- אדיפוקינים: חלבונים המופרשים מרקמת השומן, כמו לפטין (המוכר בהקשר של שובע) ואדיפונקטין (הקשור לרגישות לאינסולין). חלבונים אלו משפיעים לא רק על המטבוליזם, אלא גם על רמת הדלקת בגוף.
- מיוקינים: חלבונים המופרשים מהשריר, המשמשים כשליחים ביולוגיים ומשפיעים על מערכות אחרות, כולל ויסות דלקת.
2.3 הממצאים ומשמעותם: הקשר המשולש בין כאב, דלקת והרכב הגוף
הניתוח המקיף, ששילב את תוצאות בדיקות הדם עם נתוני הכאב, הרכב הגוף והמחלות הנלוות, הניב ממצאים מרתקים שפורסמו בחמישה מאמרים מדעיים. התגלה קשר חזק ועצמאי בין רמות גבוהות של סמנים דלקתיים ומטבוליים מסוימים לבין הנוכחות והחומרה של LBP.
התמונה שהצטיירה היא של מעגל קסמים אכזרי:
- השמנה בטנית והרכב גוף לקוי מובילים להפרשה מוגברת של אדיפוקינים וציטוקינים פרו-דלקתיים מרקמת השומן.
- הדלקת המערכתית שנוצרת פוגעת ברקמות בכל הגוף, כולל ברקמות הרגישות של עמוד השדרה. היא יכולה להגביר את הרגישות של קולטני הכאב (סנסיטיזציה), להאט תהליכי ריפוי של מיקרו-פציעות, ואף להאיץ את תהליך הניוון של הדיסקים הבין-חולייתיים.
- הכאב הכרוני שנוצר גורם לירידה בפעילות הגופנית, מה שמוביל לדלדול שרירים נוסף (סרקופניה) ולהחמרה בהשמנה, ובכך סוגר את המעגל ומנציח את הבעיה.
מחקריו של ד"ר טרביה סיפקו עדויות מוצקות לקיומו של מעגל הרסני זה, ובכך העבירו את הדיון על LBP מהעולם האורתופדי-מכני לעולם המטבולי-דלקתי.
2.4 ההשלכות הקליניות: כיצד ממצאים אלו ישנו את הטיפול בכאבי גב?
השלכות הממצאים הללו על עתיד הטיפול ב-LBP הן דרמטיות. הן מצביעות על עתיד שבו הטיפול יתחיל באבחון מבדל ביולוגי. באמצעות בדיקת דם, ניתן יהיה לאפיין את "פרופיל הכאב" של המטופל. מטופל עם "LBP מסוג I (דלקתי)" יקבל טיפול ממוקד להורדת הדלקת (תזונה, תרופות אנטי-דלקתיות), בעוד שמטופל עם "LBP מסוג M (מטבולי)" יקבל טיפול לאיזון הסוכר והשומנים, ומטופל עם "LBP מסוג B (ביומכני)" יופנה לשיקום וחיזוק שרירים. זוהי התרחקות מגישת "one-size-fits-all" והתקרבות לרפואה מדויקת.
חלק 3: חקר מקרה – השמנה סרקופנית כחלון להבנת מחלות מורכבות
כדי להדגים את עוצמתה של הגישה המערכתית, אחד המחקרים הבולטים של ד"ר טרביה התמקד בתופעה ספציפית ומסוכנת: השמנה סרקופנית (SO). מחקר זה, שבוצע על 562 נשים מהקוהורט, משמש כחקר מקרה מושלם המדגים כיצד ניתן לתרגם תצפית קלינית לתובנה מולקולרית פורצת דרך.
3.1 הגדרת האיום: מדוע השילוב של דלדול שריר ועודף שומן הוא קטלני?
השמנה סרקופנית היא יותר מסכום חלקיה. הפתופיזיולוגיה שלה מורכבת:
- השריר כ"כיור מטבולי": השריר הוא הצרכן העיקרי של גלוקוז מהדם. אובדן מסת שריר פוגע דרמטית ביכולת הגוף לווסת את רמות הסוכר, ומעלה ישירות את הסיכון לעמידות לאינסולין ולסוכרת מסוג 2.
- השומן כ"מפעל דלקתי": במקביל, רקמת השומן העודפת, ובמיוחד השומן התוך-בטני והשומן החודר לתוך השריר עצמו (Intermuscular Adipose Tissue), מפרישה קוקטייל של חומרים דלקתיים.
- ה"שיח" ההרסני: מתקיים "שיח" דו-כיווני הרסני. חומרים דלקתיים מהשומן מאיצים את פירוק חלבוני השריר, בעוד שהיעדר פעילות שרירית ודלדול השריר תורמים להחמרה במצב המטבולי ולהצטברות שומן נוספת.
3.2 גולת הכותרת של המחקר: זיהוי Chemerin כמתווך מולקולרי מרכזי
גולת הכותרת של המחקר הייתה זיהוי הסמן הביולוגי Chemerin כשחקן מרכזי בדרמה הזו. Chemerin הוא אדיפוקין (חלבון המופרש משומן) שתפקידו מורכב. המחקר הראה כי רמותיו בדם היו גבוהות במיוחד בנשים עם SO, וכי הוא אינו רק סמן פסיבי, אלא מתווך פעיל. אחת מפעולותיו המרכזיות היא "כימו-אטרקציה" – הוא פועל כ"מגנט" כימי הקורא לתאי מערכת החיסון (מקרופאג'ים) לחדור אל תוך רקמת השומן. חדירה זו של תאי חיסון לרקמת השומן הופכת אותה מאיבר אגירה שקט ל"מוקד דלקתי" פעיל, המציף את הגוף בציטוקינים מזיקים.
3.3 ניתוח התוצאות: הסיכון המצטבר לתסמונת המטבולית
המחקר כימת את הסיכון באופן ברור. נשים עם SO הראו סיכון גבוה באופן דרמטי לפתח יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת מסוג 2. אך הממצא המדאיג ביותר היה הסיכון המצטבר: הסיכוי לסבול משלוש המחלות גם יחד, מצב המכונה "תסמונת מטבולית", היה גבוה בסדרי גודל בקבוצת ה-SO. הדבר ממחיש כי ה-SO אינו רק גורם סיכון נוסף, אלא "מאיץ" ומעצים המדרדר את הבריאות המטבולית כולה.
3.4 מעבר למחקר: הפוטנציאל של Chemerin כיעד אבחוני וטיפולי
גילוי תפקידו של Chemerin הוא בעל פוטנציאל קליני אדיר.
- אבחון: בדיקת דם פשוטה לרמת Chemerin תוכל בעתיד לשמש ככלי סקר לאיתור נשים בסיכון גבוה ל-SO ולסיבוכיה, עוד לפני הופעת תסמינים קליניים.
- טיפול: Chemerin וקולטנו (ChemR23) מהווים מטרה פוטנציאלית לפיתוח תרופות. תרופות עתידיות, כמו נוגדנים חד-שבטיים או מולקולות קטנות, יוכלו לחסום את פעילותו המזיקה, ובכך "לכבות" את המנוע הדלקתי של המחלה. זוהי הצצה לעתיד של טיפולים ביולוגיים ממוקדים גם למחלות מטבוליות.
חלק 4: הרחבת היריעה – הקשרים החדשים לאוסטיאופורוזיס ואוסטיאוארתריטיס
לאחר שהודגמה עוצמתה של הגישה המערכתית, השלב הבא והמתבקש היה להרחיב את היריעה ולבחון האם אותם מנגנונים דלקתיים ומטבוליים משפיעים גם על מחלות ניווניות אחרות של השלד.
4.1 התגלית המפתיעה: שיעור גבוה של מחלות שלד בקוהורט
ניתוח הנתונים מהקוהורט חשף שיעור גבוה יחסית של אוסטיאופורוזיס ואוסטיאוארתריטיס. ממצא זה כשלעצמו הוא חשוב לבריאות הציבור של האוכלוסייה שנחקרה, אך הוא גם היווה הזדמנות מדעית יוצאת דופן לבחון את המנגנונים המשותפים.
4.2 המנגנון המשותף: כיצד אותם אדיפוקינים משפיעים על העצם והסחוס?
המחקר מצא קשרים חזקים ועצמאיים בין רמות הפלזמה של אותם אדיפוקינים ומולקולות דלקתיות שנמצאו קשורות ל-LBP, לבין הנוכחות של אוסטיאופורוזיס ואוסטיאוארתריטיס. המנגנון הביולוגי מתחיל להתבהר:
- באוסטיאופורוזיס: בריאות העצם תלויה באיזון עדין בין תאים בוני עצם (אוסטאובלסטים) לתאים סופגי עצם (אוסטאוקלסטים). ידוע כיום כי ציטוקינים דלקתיים כמו TNF-α ו-IL-6 הם מפעילים רבי עוצמה של האוסטאוקלסטים. לכן, מצב של דלקת כרונית מערכתית מפר את האיזון, מגביר את פירוק העצם על פני בנייתה, ומוביל לדלדול עצם.
- באוסטיאוארתריטיס: בסחוס המפרקי, אותן מולקולות דלקתיות גורמות לתאי הסחוס (כונדרוציטים) להיכנס למצב "קטבולי" (מפרק). הן גורמות להם להפריש אנזימים המפרקים את המטריקס הסחוסי (ה"פיגומים" של הסחוס), ובכך מאיצות את תהליך שחיקת הסחוס.
4.3 לקראת תפיסה מאוחדת של מחלות ניווניות
ממצאים אלו מובילים לתפיסה מאוחדת ומהפכנית. ייתכן כי כאבי גב תחתון, השמנה סרקופנית, אוסטיאופורוזיס ואוסטיאוארתריטיס אינן מחלות נפרדות ועצמאיות כפי שחשבנו, אלא ביטויים שונים, באיברים שונים, של אותה הפרעה מערכתית בסיסית: מצב של דלקת כרונית הניזונה מהפרעות מטבוליות (Meta-flammation). אצל אדם אחד, הביטוי העיקרי יהיה בעמוד השדרה, אצל אחר במפרק הברך, ואצל שלישי בעצמות. אך השורש הביולוגי עשוי להיות משותף. תפיסה מאוחדת זו היא בעלת חשיבות עצומה, מכיוון שהיא מרמזת כי טיפול שיצליח לווסת את הבעיה המערכתית הבסיסית, יוכל למנוע או לטפל במגוון רחב של מחלות ניווניות בו-זמנית.
מסקנות: הארכיטקטורה החדשה של בריאות השלד ומבט לעתיד
בחינה מקיפה של מכלול עבודתו של ד"ר נאדר טרביה חושפת תמונה רחבה הרבה יותר מסדרה של מחקרים פרטניים. מה שנגלה לעינינו הוא שרטוט של ארכיטקטורה חדשה להבנת בריאות האדם, ארכיטקטורה המבוססת על יסודות מדעיים איתנים, ובעלת השלכות מרחיקות לכת על עתיד הרפואה.
סינתזה של היתרונות:
- היתרון המדעי טמון בבניית תשתית מחקר חכמה, המאפשרת להפריד אות מרעש, לחקור תורשה, ולשמר מידע ביולוגי יקר ערך לעתיד.
- היתרון הקליני מתבטא בפוטנציאל למהפכה של ממש באבחון (ממענה לנזק לחיזוי סיכון), במניעה (מכללית למדויקת) ובטיפול (מאחיד למבודל).
- היתרון החברתי-כלכלי בא לידי ביטוי במתן מענה בריאותי לאוכלוסיות ספציפיות, בחיסכון פוטנציאלי אדיר למערכת הבריאות, וחשוב מכל, בהעצמת המטופל והפיכתו לשותף פעיל בניהול בריאותו.
עבודתו של ד"ר נאדר טרביה מגלמת את ארבעת העקרונות של הרפואה המודרנית (רפואת ה-4P's): היא חוזָה (Predictive) באמצעות זיהוי סמנים וגורמי סיכון; היא מותאמת אישית (Personalized) על בסיס הפרופיל הביולוגי הייחודי; היא מונעת (Preventive) במטרה לעצור את המחלה לפני התפרצותה; והיא משתפת (Participatory), בכך שהיא מעניקה למטופל את הידע והכוח להיות שותף פעיל.
הדרך מהמעבדה לקליניקה עודנה ארוכה, ודורשת מחקרי המשך, אישושים ופיתוחים טכנולוגיים. אך תוכנית האב כבר קיימת. הארכיטקטורה לבריאות טובה יותר כבר שורטטה. המחקרים הללו, שנולדו מתוך חזון מדעי ובוצעו בקפדנות בקהילה אחת בגליל, מספקים את המפה והמצפן למסע לעבר עתיד שבו מחלות ניווניות אינן גזירת גורל בלתי נמנעת של ההזדקנות, אלא מצב בריאותי שניתן להבין, לחזות, למנוע, ולנצח.