המצלמה בכותל היא כמו אורח נוסף באירוע: אם היא עדינה וטובה—כמעט לא מרגישים אותה, אבל התוצאות גורמות לכם להגיד “וואו, מתי זה קרה?”. ואם היא

למה יש שייק ב-50 ש"ח בסופר ויש מוצרי פרימיום של הרבלייף? התשובה טמונה במה שאתם לא רואים על האריזה: בקרת איכות, מחקר ומדע. מ"הזרע למדף"

יש אנשים שמדמיינים גמילה מסמים כמו “רגע דרמטי” שבו מישהו מחליט וזהו, נגמר. בפועל זה יותר כמו לשדרג מערכת הפעלה: יש רגע של החלטה, אבל

טיול עם כלב יכול להיות הדבר הכי מרגיע בעולם, או אירוע ספורט אולימפי שבו אתם מתחרים בענף “שמירה על כתף במקום”. מה שקובע את הכיוון,

ירושלים היא עיר שאוהבת אתגרים. כבישים שמחליטים להיות צרים בדיוק ביום ההובלה, בניינים עם מדרגות שמרגישות כמו מסלול כושר קרבי, חניה שהיא יותר אגדה אורבנית

יש רגע כזה, שאתה עומד בגינה עם כוס קפה, מסתכל ימינה-שמאלה וחושב: “אוקיי… יש פה פוטנציאל. אבל כרגע זה נראה כמו טיוטה.”   החדשות הטובות? אתה

יש רגע כזה בתערוכה: אתם עומדים בדוכן, השקעתם בעיצוב, מסכים, רול-אפים, אולי גם בריסטה עם חיוך. ואז מישהו עובר לידכם… וממשיך הלאה כי “הכול נראה