סוד העליה הרוחנית בחכמת הקבלה

הגילוי וההסתר בתורתנו הקדושה

כידוע כל הכתוב בתורה מאוד מצומצם, דהיינו התורה כמעט בכל המקומות מסתירה הרבה פרטים ולא מרחיבה את הכתוב, אלא מאד מצמצמת אותו כדי לפנות מקום לתורה שבעל פה. אמנם הסיפור של עבד אברהם אליעזר בשליחותו למצוא זיווג ליצחק, מפורט בתורה ומסופר בכל הפרטים וזה נוגד לכל הגישה תורנית ומעוררת תמיהה. עוד על לימודי קבלה תוכלו למצוא באתר סולם יהודה.

העבד והאדון במהות הפנימית

ועל זה יש לומר שהסיפור הזה מיועד כדי על ידי דמותו של העבד לספר על אדניו, דהיינו על אברהם אבינו. והנה בכל השליחות אליעזר פונה להקב"ה, מדבר עמו, מודה לו ומשתחוה לו. כלומר, כל מעשיו והצלחתו אליעזר תולה בהקב"ה באמונה רבה ובנאמנות לאברהם אדניו. אחת מתכונות הבולטות ביותר אצל אליעזר זאת ענוה וצניעות. הנאום שלו לפני משפחתה של רבקה הוא מתחיל ממלים: "ויאמר עבד אברהם אנכי"(בר'כד, לד).

אברהם ואליעזר – תלמיד ורב

לימוד הזוהר מבאר במלים הללו הוא מתגאה שהוא עבד של אברהם אבינו. האם זה יחס כלפי אדון הרגיל? בודאי שלא. מתוך סיפורו של אליעזר אנו מגלים שיחסים בינו לבין אברהם הם יחסים בין תלמיד ורבו. וכאן מתגלה סוד של תורה שמצוה להנחיל עבד שאינו יהודי מדור לדור. לכאורה לפי עידן המודרני המצוה הזאת יכולה לעורר אי הבנה וחשד שזוהי מסורת עתיקה, שלא שייכת לזמננו. והנה תורה מגלה בסיפור על שליחות של אליעזר את משמעות המצוה הזאת, כלומר לפי אידאל של התורה יהודי שקנה עבד גוי חייב ללמד אותו יסודות יהדות ולהיות בשבילו רב. לפיכך אדון מוהל את העבד שקנה ולאחר מכן עבד רשאי לאכול קורבן פסח.

סוד העלייה לפי חכמת הקבלה

כלומר מצוה להנחיל עבד גוי ניתנה כדי להעלות עובדי אלילים לעבודת הבורא ולא לתת לו לחזור שוב לעבודה זרה.  על כן, אם העבד שלמד יסודות התורה ועבודת השם לא רוצה להתגייר ולהיות יהודי לכל דבר, זה סימן שעמוק בליבו הוא נשאר עובד אלילים. ומכאן אמרו חז"ל לגבי אליעזר שלאחר מותו של אברהם, העבד חזר לעבודה זרה, דהיינו התלמיד הכי טוב של אברהם לא נשאר נאמן לאל עליון ולכן אסור ליהודי לשחרר עבד נוכרי לעולם.