הרבה פעמים כשאנחנו שומעים או קוראים על שם מסוים בתקשורת, אנחנו הרבה פעמים מייחסים לו אך ורק את הדברים שהעיתונאים השונים כותבים עליו, בין אם אלה דברים טובים ובין אם אלה לא. אך המציאות כמובן שונה, היא הרבה יותר מורכבת, והרבה פעמים מבלי לדעת אנחנו לא מקבלים את כל המידע שאנחנו אמורים לקבל עליו.
אחת הדוגמאות לכך, אחת מיני רבות, היא אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים לשעבר. כמו לא מעט אנשי ציבור ובפרט פוליטיקאים, התקשורת לא תמיד מחבקת אותו ולא תמיד מספרת עליו את כל הדברים הטובים, מסיבות שונות כשאחת מהן היא, שהרבה פעמים לשמוע דברים טובים זה פחות מוכר. אך האמת היא שמדובר באחת הדמויות הייחודיות שיש בנוף הישראלי, בוודאי בנוף הפוליטי הישראלי. לא מדובר בעוד ראש עיר (לשעבר), לא מדובר בעוד פוליטיקאי, אחד מיני רבים, אלא מדובר בדמות אהובה, מוכרת, דמות פופולארית מאוד בציבור הירושלמי אך גם הישראלי, דמות אהובה בזכות העובדה שמדובר באיש צנוע מאוד, איש עם לב גדול.
כידוע, אורי לופוליאנסקי הגיע לפוליטיקה המקומית בירושלים, אחרי שנים בהן כיהן כראש ארגון יד שרה, ארגון אותו הוא ייסד והביא לכל פינה בישראל. הארגון אשר עוזר לאנשים לשכור ציוד עזרה רפואי מסוגים שונים, הוקם בעקבות מקרה אישי בו אורי לופוליאנסקי נחשף בעצמו, בעקבות מקרה אישי עם בנו, למצב בו הוא לא יכול להיעזר בציוד עזרה רפואי, ולכן הוא רכש ציוד מסוים ואיפשר לאנשים בשכונת מגוריו להשתמש בו.
עם הזמן, הוא החליט להקים ארגון אשר זוהי מטרתו העיקרית. על הקמת הארגון ופועלו בו, הוא קיבל פרסים שונים כולל פרס ישראל. את הארגון הוא הפעיל עם מתנדבים, בצורה צנועה ושקטה. גם כשהארגון הפך להיות גדול ומשמעותי, הוא המשיך לנהל אותו בצורה צנועה.
דוגמא טובה לצניעותו היא, שאחרי קדנציה אחת בה הוא היה מאוד פופולארי בתפקידו כראש עיר, הוא בחר לעזוב אותו על מנת לחזור ולעבוד למען הארגון ולא להמשיך בפוליטיקה על אף כל ההצעות והאפשרויות שעמדו לפניו.