אודות החרדים במדינת ישראל

החרדים בישראל מהווים כעשר אחוז מהאוכלוסייה היהודית ונחשבים למיעוט המזוהה בעיקר עם החמרה דתית. אחד האבות המייסדים של החרדיות היה הרב משה סופר אשר רבע במאה ה -19 את מטבע הלשון "חדש אסור מן התורה", במקור ביטוי זה מתייחס לאיסור על אכילת התבואה החדשה לפני שמניפים את העומר בבית המקדש. הרקע לביטוי היה התנגדות לשינויים שעברו על הקהילות היהודיות עם עלייתה של תנועת ההשכלה לחרדים ושינויים פוליטיים שונים שחלו באותה התקופה.  התפיסה שהציג הרב משה ספר הייתה התנגדות לשינוי במנהגי ישראל, גם אם אינו סתור במפורש את הכתוב. תפיסה זו נחשבת לאחת מאבני הבסיס של החרדיות.

הציבור החילוני נוטה להתייחס אל החרדים כאל מקשה אחת ולעתים עיוור לראות שבקרב הציבור החרדי ישנן חסידיות שונות המנהלות גם יריבות אידאולוגית ביניהן, חלקן יותר בדלניות וקיצוניות כמו למשל נטורי קרתא, אחרות נחשבות ליותר מתונות כמו הזרם הליטאי.

יחסי חרדים מול חילונים

תפיסות העולם החרדיות לעתים יוצרות קונפליקטים ביחסים מול הציבור החילוני. נראה שמאז ומעולם סוגיות הקשורות לגיוס לצה"ל, רפורמות בחינוך החרדי, סוגיות של חובות וזכויות וחקיקה בעלת מאפיינים דתיים תמיד היו נושאי עימות בעלי משמעויות פוליטיות. המצב הפוליטי המיוחד בישראל תמיד הביא את המפלגות החרדיות להיות לשון המאזניים בין הגושים הפוליטיים העיקריים בישראל ולהציב תג מחיר קואליציוני אשר מביא שוב את המחלוקת לכותרות. אך למרות שנראה שאותן סוגיות המחלוקת חוזרות על עצמן שוב ושוב, מנקודת מבט היסטורית לא ניתן להתעלם מהשינויים שחלו  ועדיין מתחוללים בחברה החרדית.

סוגיות המחלוקת

סוגיית הגיוס לצה"ל – ללא ספק אחד הקונפליקטים המרכזיים ביחסי חילונים-חרדים הוא נושא הגיוס לצה"ל. מקור הסוגיה מתחיל באישור מיוחד שהעניק דוד בן גוריון הפוטר קבוצת תלמידים קטנה מחובת השירות בצה"ל. אך עם השנים האוכלוסייה החרדית גדלה והפטור המצומצם הפך לתופעה רחבה. ניתן להסביר את הסירוב להתגייס בניסיון של החברה החרדית לשמור על המסגרת המוכרת ולא לחשוף את בנייה לעולם החילוני. למרות שסוגיית הגיוס לא נפתרה ונשארה כלי משחק בין המפלגות הגדולות, בפועל ישנם חרדים רבים המתגייסים לצה"ל ומסגרות מיוחדות המאפשרות לחרדים להשתלב בתרומה לביטחון המדינה בצורה המכבדת את תפיסת עולמם.

השתתפות בשוק העבודה – האוכלוסייה החרדית מזוהה עם השתתפות נמוכה בשוק העבודה ומרבית משקי הבית בקהילות החרדיות נמצאות מתחת לקו העוני.  יחדיו עם גידול דמוגראפי עקבי הדבר יוצר בעיה למשק כולו, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית בה חלק מהציבור מאמין כי החרדים חיים על חשבונו. אך אם נבחן את העובדות נראה שישנה עלייה עקבית בכניסה של חרדים אל שוק העבודה ואם נסתכל על הנשים במגזר החרדי נראה ששיעורי ההשתתפות בשוק העבודה מתקרבים לשיעור ההשתתפות בקרב נשים שאינן חרדיות. חלק מזה נוסע מתוך תכניות ממשלה להכנסת חרדים אל מוסדות להשכלה גבוהה ולהשתלבות בשוק העבודה, אך בהחלט ישנן גם יוזמות הנולדות מתוך הקהילה החרדית השואפת להשתלב.

מאמר זה מוגש באדיבות בלוג העולם החרדי