אחד המנהגים שיותר מזוהים עם היהדות הוא מנהג הנחת התפילין שאנו פוגשים בכל יום במקומות שונים, בין אם זה ברכבת, בעבודה, בבתי הכנסת או בכל מקום אחר. הנחת תפילין היא מנהג יהודי בה חייב כל גבר אשר הגיע לגיל מצוות, כלומר לאחר בר המצווה לקיים והיא מתבצעת במסגרת תפילת השחרית אך רק ובימי חול שכן בימי שבת וחג לא מניחים תפילין.
אם שאלתם את עצמכם מתי לא מניחים תפילין, זמנים ומועדים בהם נהיה פטורים מהנחת תפילין הם חול המועד, תשעה באב וכאשר אנו נמצאים בתקופת אבל, כפי שהוגדר לנו על ידי רב. התפילין מורכבות משתי יחידות נפרדות כאשר יחידה אחת נניח על הראש ויחידה נוספת נכרוך סביב יד שמאל ובתוכם נמצא תכנים רוחניים ומוזכרים בהם שמותיו של האלוהים ולכן עלינו להיות נקיים בעת הנחת התפילין.
הרקע ההיסטורי מאחורי מנהג הנחת התפילין
ישנם במקרא לא מעט אזכורים של מנהג הנחת התפילין אך אף אחד מהם לא מתייחס אל המנהג לעומק או איך יש לקיימו. ישנו אזכור במעמד הר סיני על הנחת תפילין אך גם שם לא היה פירוט מעמיק על קיום המצווה והיא עברה הלאה כתורה שבעל פה.
האזכור המפורט הראשון בנוגע למנהג הנחת התפילין מגיע בימי בית שני בהם מתפרסמת אגרת אריסטיאס, בה מוזכרות מספר נוסף של מצוות, ושם ישנה הבהרה של המנהג עצמו ואיך בדיוק יש להניח את התפילין כולל אופן ההנחה שלהן על היד וכתיבת האות ש׳ באמצעות התפילין.
נשים והנחת תפילין
כפי שציינו קודם לכן, אך ורק גברים מחוייבים במצוות הנחת התפילין כאשר הדבר נפסק לאחר דין ודברים רבים בקרב רבנים, אך ההלכה קובעת שהיות וזו מצווה שיש לקיים בזמנים קבועים היא פוטרת נשים מקיום המצווה הזו.