הרבה פעמים אנשים נוטים לראות באסירים,פליליים או ביטחוניים, אנשים שצריכים להיענש בכל מובן ובכל צורה ועל כן, יש לשלול מהם זכויות בסיסיות הניתנות לאזרחים חופשיים. אך עצם העובדה שאדם ביצע מעשה לא חוקי ונמצא בכלא, לא אומר שיש לשלול ממנו זכויות מסוימות, לעיתים בסיסייות. במובנים רבים, דמוקרטיה נמדדת לא בכך שהיא מספקת לאנשים שנמצאים לכאורה מחוץ לחברה, את אותן זכויות שהיא מספקת לאנשים שמהווים חלק אינטגראלי ממנה, אנשים חופשיים.
דוגמא טובה לכך הן עתירות אסירים. מדובר על עתירות שניתן להגיש לבתי משפט, כולל לבית המשפט העליון במידת הצורך. אלו עתירות המוגשות מטעם אסירים בשביל לקבל ולממש זכויות מסוימות המגיעות להן כחוק או בשביל לפתור בעיות שונות ששב"ס (שירות בתי הסוהר) והעובדים בארגון, יוצרים או נמנעים מלפתור מסיבה כזו או אחרת.
לפני שנסביר איך מגישים עתירות אסירים חשוב לומר, בעיקרון הרעיון של עתירה היא לאפשר לכל אדם לפנות לבית משפט לקבל סעד לצרכים משפטיים הקשורים אליו באופן ישיר או עקיף. גם אסירים זכאים לכך כמובן.
לפרטים על עתירה לבג"ץ >>>
איך עושים את זה בפועל?
מי שיכול להגיש עתירה במקרה של אסירים, הוא האסיר עצמו, בני משפחתו הקרובים או בן/בת זוג בלבד. ישנם מקרים בהם עמותות וארגונים יכולים להגיש עתירה לבית משפט, באופן כללי, מתוך כוונה לספק סיוע לקבוצה של אסירים או לכלל האסירים.
את העתירה יש להגיש באמצעות עורך דין אשר אמון על כתיבתה, הגשתה ואם יש צורך גם בהצגת הטיעונים הרלוונטיים לבית המשפט. חשוב להבהיר, את העתירה יש להגיש בבית המשפט באזור אליך משתייך בית הסוהר, החל מדרגה של בית משפט מחוזי וכאמור, ניתן גם להגיש עתירות לבית המשפט העליון ביושבו כבית דין גבוה לצדק.