בזמן שילדים רבים מתכננים את חופשות הקיץ שהם באתרים אקזוטיים וריזורטים עוצרי נשימה על פני הגלובוס, ישנם ילדים אחרים שייאלצו להישאר בבית מפני שידם של הוריהם אינה משגת תשלום לקיטנה כלשהי במקרה הטוב.
מה שיעור המזונות של ילדי עשירים לאחר פרידת הוריהם? האם ניתן לחייב את אביהם לשאת ברמת החיים לה הם הורגלו בטרם הוריהם נפרדו? או שמא עליהם להסתפק אך ורק בתשלום צרכים בסיסיים ולא מותרות? האם העובדה כי ייווצרו פערים כה גדולים תשפיע על חייהם באופן שבו יגדלו מחצית מהזמן בבית היוקרתי של אחד מההורים ואז יחזרו לביתו הצנוע של ההורה האחר? או שיורגלו לשני בתים בית עשיר ובית עני? נטלי לזר מסבירה.
כשבית המשפט מכריע בבקשה למזונות זמניים, אין הוא נכנס לעובי הקורה ועל כן רשאי לפסוק את גובה המזונות הראוי ולהעריך אותם על פי שיקול דעתו וניסיון חייו כשופט שבתוך עמו הוא יושב, ולאו דווקא על פי המפורט בתביעת המזונות (ע"א 687/83 מזור נ' מזור פ"ד לא(3) 25 וכן ע"א 93/85 שגב נ' שגב פ"ד לט(3) 825).
הבעייתיות נעוצה בעובדה כי אין בפסיקה סכומים גבוהים, לא מפני שאין ילדים גרושים להורים אמידים שמקבלים מזונות גבוהים למחייתם מדי חודש, אלא מפני שסכומי מזונות גבוהים נחתמים בדרך כלל בהסכמי גירושין בהליכי גישור או בוררות ואין הם מגיעים כלל לבית משפט.
אנשים מאוד אמידים מעדיפים לעיתים לסיים הליכים מהיר בגישור או בוררות וזאת מבלי שייאלצו לחשוף את רמת חייהם ופשפוש בהוצאותיהם.
ברור כי חיתולי עשירים זהים במחירם לחיתולי עניים. אך באותה נשימה אין זה סוד כי הורה עשיר מעניק לילדיו יותר מהורה ממוצע מההיבט החומרי. הכוונה כמובן לחופשות רבות ויקרות מחוץ למדינה, מדור יוקרתי, מטפלת צמודה, מסעדות, בילויים, שיעורים פרטיים, משחקים וביגוד והנעלה ממיטב המותגים ועוד.
בפועל, המזונות שנפסקים לילדי ממשפחות אמידות גבוהים אך במעט ממזונותיהם של ילדים של אב המשתכר שכר ממוצע במשק. אב חייב במזונות ילדיו ואין ילדים צורכים מזון מלכות מדי חודש בשווי של עשרות אלפי שקלים.
נטלי לזר מעדכנת, לאור ההלכה החדשה מיולי האחרון, הלכת בע"מ 919/15, לפיה הורים גרושים שחולקים משמורת משותפת על קטינים בני 6 עד 15, ישאו באופן שווה בתשלום דמי מזונות משותפים בהתאם להכנסותיהם. נשאלתי מספר פעמים מה יעלה בגורל דמי המזונות של ילדי עשירים או אמידים, אשר הודות ליכולת ההכנסה הנדיבה מאד של אחד מההורים מחזיקים ברמת חיים יומיומית מאוד גבוהה? האם גם אז האם מחויבת לשאת במחצית מזונותיהם אם לאו? ואם אין ביכולתה כלל לשאת בצרכי הקטינים במחצית הזמן שהם שוהים אצלה לאור ההלכה החדשה?
ובכן, התשובה לכך מאוד ברורה. חלוקת המזונות תיקבע אמנם לפי היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים, אך תיגזר מצרכיהם האמיתיים של הילדים ולא ממותרות. ובשפה פשוטה, במקרים רבים לאור ההלכה החדשה חיובו של האב במזונות ילדיו עשוי להיות מופחת בהשוואה למקובל עד יולי האחרון. המגמה האחרונה מעדיפה זמני שהות שווים ואחריות הורית משותפת, באופן לפיו ההורים חלקו באופן שווה את זמני השהייה והמגורים הפיסיים עם הילדים, ועל כן קם הצורך להפחית או לבטל כליל את סכום החיוב במזונות הקטינים ההכרחיים המוטל על האב בלבד, וכל צד יישא בהוצאות הקטינים שהם אצלו. האם, שהיתה רגילה עד כה להסתמך על השתתפות בתשלום צרכי הקטינים, מוצאת את עצמה בהשתתפות נמוכה בהרבה, עד אפסית.
מסקנה
עדיף לאם המתגרשת מאב עשיר לכלכל את צעדיה ולנסות להגיע להסכם על מזונות ילדיהם המשותפים של בני הזוג בעזרת עורכי דין בהליך גישור או במשא ומתן, וזאת מכיוון שאם ילדיה "הורגלו" להוצאות של עשרות רבות של אלפי שקלים בחודש, היא עלולה למצוא את עצמה בפסיקה של סכומים זעומים ביחס להוצאות המשפחה ערב הפירוד ולאחר ההלכה החדשה והתקדימית. הצעה זו תקפה רק אם מדובר בתביעה יחידה בין בני זוג, לעניין המזונות, ולא כשמדובר במחלוקות ותביעות הנוגעות לסוגיות רכושיות, שכן אז ההמלצה אינה מתאימה מאחר וניתן למצוא פתרונות הולמים אחרים וזאת במסגרת הסכם גירושין כולל.
