מדי יום, אנחנו מתעוררים, מארגנים את הילדים ללימודים, יוצאים לעבודה, עומדים בפקקים, חוזרים אחרי 8-10 שעות הביתה, מסדרים את הבית, מארגנים ארוחת ערב ומוצאים את עצמנו נרדמים מול תוכנית חדשות או תוכנית אחרת. ככה החיים שלנו עוברים, כשמעת לעת, אנחנו מפנקים את עצמנו בארוחה או באירוע אחר.
אך אפשר לשלב בחיים דברים שהם מעבר לפינוקים קטנים, דברים שמשלבים מטרות וחוויות, דברים שמשאירים לנו זיכרון לכל החיים. זה הרעיון של לחיות, לעשות דברים מיוחדים שיגרמו לנו הנאה וישאירו לנו זיכרון מתוק. כל הזמן לעשות דברים מיוחדים.
אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך, זה טיפוס לקילימנג'רו. הרבה אנשים נרתעים מכך, חוששים מה יכול לקרות, לא מאמינים שהם יכולים לעשות את זה, זה נשמע להם רחוק, מפחיד, גבוה מדי ומסוכן מדי. אך האמת היא, שמדובר בטיפוס על הר שהוא נוח באופן יחסי, יש לא מעט קבוצות עם מדריכים שעושות את המסלול הזה, וגם לא מדובר בהרפתקה שדורשת מאיתנו הרבה זמן או הכנה מוקדמת מסיבית. אנחנו יכולים ליהנות מחוויה של עשרה ימים בלתי נשכחים, עשרה ימים שיילכו איתנו לכל מקום.
למה דווקא טיפוס הרים, למה דווקא קילימנגר'ו?
ההסבר שמטפסי הרים נותנים לעבודה/תחביב שלהם הוא מאוד פשוט, ההרים נמצאים שם בשביל שנעלה עליהם, זה אפשרי ולכן אנחנו עושים את זה. בדיוק כמו שיש מי שבוחן את היכולות הגופניות שלו בעזרת ריצה של 42 ק"מ במרתון, כך יש מי שבוחן את היכולות הגופניות שלו בעזרת טיפוס הרים.
בשני המקרים, מן הסתם, צריך להגיע מוכנים, אך מדובר על אתגר שהאדם מציב בפניו, אתגר שהוא שונה מכל מה שהוא הכיר ומכיר בחיי היום יום. לכן זה רק טבעי שנעשה זאת.
הקילימנגר'ו אשר באפריקה, הוא מקום אידיאלי לטיפוס הרים, כי הוא יחסית נוח, לא מדובר בהר מושלג שקשה לטפס עליו, יש בו מסלולי טיפוס נוחים, אפשר ליהנות בו מנופים מרהיבים, וכן בדרך אפשר לגלות דברים ייחודים.
בסופו של דבר, בשביל זה אנחנו חיים, בשביל החוויות שנצרבות אצלנו לכל החיים.