כל מה שרציתם לדעת על ברכות השחר

עוד מימי התלמוד נלחשו לאוויר אינספור פעמים ברכות השחר – אותה ברכה קצרה וטהורה שנועדה להודות על העובדה הפשוטה, אך החשובה מכל – שקמנו לאחר השינה. ברכות השחר מורכבות מתתי ברכות קצרות, כאשר כל ברכה נובעת מפעולה אחרת. כך למשל ישנה ברכה שמשמיעים עם קול התרנגול ("ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה"), בעת פתיחת העיניים ("ברוך פוקח עיוורים"), במעבר למצב ישיבה ("ברוך מתיר אסורים") בשלב לבישת הבגדים ("ברוך מלביש ערומים"), כאשר נעמדים ("ברוך זוקף כפופים") וכדומה. משמע: מהשלב בו מתעוררים ועד השלב בו נוטלים ידיים ורוחצים פנים, מתפנים להודיה לשם.

מחלוקות ושינויים לאורך ההיסטוריה

עם הזמן ברכת השחר מעט השתנתה, ולו מבחינת סדר. כך למשל נקבע בידי הגאונים (עסקו בפירוש התלמוד) שכל הברכות יאמרו בבית הכנסת אחת אחרי השנייה, אך היו רבנים שלא ראו זאת בעין יפה, ואילו הרמב"ם (מגדולי פוסקי הדור) חיזק את ידם וטען שכל ברכה צריכה להיאמר בזמנה. לאחר מגוון מחלוקות הפוסקים קבעו שבעת ההשכמה יש לומר 4 ברכות ובבית הכנסת יש לומר 4 ברכות.

ארבעת הברכות בעת ההשכמה:

1. ברכת נטילת הידיים – יש ליטול שלוש פעמים, לנגב ולאחר מכן לברך "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים"
2. ברכת אשר יצר – "ברוך… אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים… רופא כל בשר ומפליא לעשות".
3. ברכת אלוהי נשמה – "נשמה שנתת בי טהורה היא… ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא… המחזיר נשמות לפגרים מתים".
4. ברכות התורה – שלוש ברכות התורה, שלאחריהן ניתן ללמוד דברי תורה.

ארבעת הברכות בבית הכנסת:

1. ברכת השחר בנוסח אשכנז – "שלא עשני גוי/גויה, שלא עשני עבד/, שלא עשני אשה/שעשני כרצונו".
2. ברכות השחר בנוסח עדות המזרח – "פוקח עוורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, מלביש ערומים…".
3. פרש העקידה – מתוך מטרה להזכיר זכות אבות.
4. ברכת המקדש את שמו ברבים – "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי…".

ניסוחים שונים

כיום ניתן למצוא שברכת השחר משתנה בין העדות ואף בין המינים, כך שניתן למצוא מי שיבחר לברך ברכת השחר בהתאם לנוסח אשכנזי, בהתאם לנוסח ספרדי, בהתאם לנוסח בלדי ומי שמטבע הדברים יבחר בנוסח שמיועד לנשים.

ברכה נוספת

יש מי שאינו מסתפק בברכת השחר, אלא אחריה ממהר אל המשנה הראשונה במסכת אבות, מתוך מטרה לצאת ידי חובה. להלן הנוסח המדויק: "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. והן אמרו שלושה דברים: היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה. שמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה. הוא היה אומר, על שלושה דברים העולם עומד – על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות החסדים".

דגשים נקודתיים

לסיכום נציין שכיוון שעברו לא מעט שינויים ובכול הנוגע לברכות אנשים מבקשים להימנע מטעויות, יש לציין מספר דגשים עבור מקרים ספציפיים:

• ללא שינה – גם אדם שאינו הלך לישון בלילה צריך לברך, אך לאחר חצות, ועם עלות השחר יש לברך את ברכות התורה. כמו כן, לדעת הספרדים ניתן לומר את ברכת השחר בתום עלות השחר ויש ליטול ידיים (ללא הברכה על נטילת ידיים), ולדעת האשכנזים ניתן לצאת ידי חובה כל עוד שומעים אדם אחר אומר את כל הברכות.
• מתעוררים במהלך היום – אנשים רבים אינם מתעוררים עם שחר, אלא במהלך היום. במקרה זה ניתן לומר את הברכות במשך כל היום, מלבד בזמן ק"ש ושמונה עשרה.
• קימה באמצע הלילה – אדם שקם באמצע הלילה וחוזר לישון אינו צריך לשאת את הברכה, אך כן יש ליטול ידיים.