ישראל היא מדינה סוציאלית. וככזו היא שואפת לדאוג לאזרחיה ולענות על הצרכים של הקהלים השונים. בישראל מאמינים כי שילוב נכים ומוגבלים בקהילה מועיל ומשפר את מעמדם. תורם לאיכות החיים שלהם ומאפשר להם לחיות חיים טובים יותר חרף המוגבלות אשר מלווה אותם בכל דרכיהם. כמו כן מועיל שילוב זה לאוכלוסייה הבריאה אשר לומדת לקבל את השונה ואת המוגבל. לבוא לקראתם במידת האפשר ולהושיט יד לעזרה בעת הצורך. ועובדה זה רלוונטית גם בעניין עבודה והעסקת עובדים עם מוגבלות.
בחינת היכולות
אדם בעל מוגבלות אינו מסוגל לעבוד באותה רמה כמו אדם בריא ורגיל. היות שכך גם השכר שלו לא יהיה זהה לשכר המקובל בענף בו הוא עובד. כך שאם מנהל חברה או עסק בוחר להסביר פנים למוגבל ולהעסיק אותו בחברה. הוא יוכל לשלם לו תמורת העבודה מחיר נמוך יותר מהמחיר אותו הוא חייב לשלם על פי חוק שכר המינימום לכל עובד אחר. כדי לקבוע את שכר המינימום לעובד בעל מוגבלות ניתן לפנות אל המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה במטרה להתאים לו את שכר המינימום הראוי לו, בהתאם ליכולות ולתפוקת העבודה שלו.
לקראת הבדיקה ידרוש המנהל מהעובד לעבור אבחון או בדיקה. כמו כן הוא יתבקש לחתום על כתב וויתור סודיות. בנוסף עליו להמציא מסמכים רפואיים הנוגעים למוגבלות שלו. במידה והמנהל נוכח לראות כי המוגבלות של הנבדק אכן פוגעת ביכולת העבודה שלו, והוא מפיק תועלת נמוכה מכל אדם אחר שהיה ממלא את אותו תפקיד, הוא יקבע את שכר המינימום הראוי לו. שכר המינימום ייקבע בהתאם למפורט בתקנות המפורסמות על ידי משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים.
לתועלת כל הצדדים
חשוב להבין כי אין מדובר כאן על ניצול. וזאת מחמת העובדה כי המעסיק בוחר את מי להעסיק. וכאשר הוא מחליט כי הוא מוכן לקבל לשורות העובדים שלו אדם עם מוגבלות הוא פותח את לבו ומאפשר לאדם מוגבל להוכיח את עצמו. אם כי תשלום רגיל עלול לגרור בעקבותיו הפסדים, שכן העובד המוגבל לא מצדיק תשלום כזה.
המידע באדיבות אתר אולג'ובס