אין סוד שישראל נחשבת לסטארטאפ ניישן, וככזאת היא צריכה להוכיח את עצמה כל הזמן, הן בעיני עצמה והן מול מדינות וחברות בעולם.
על כן, בשנת 2016 הוקמה בישראל הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, רשות אשר מטרתה לעודד חדשנות בתעשייה הישראלית ובפרט בהייטק הישראלי. הרעיון הוא, לבצע מחקר ופיתוח מקיף בנושאים שונים, תוך תמיכה ממשלתית ליזמים ותעשיינים אשר מעוניינים ליטול חלק בכך וכמובן יכולים לעמוד בתנאי הרשות.
מאחר והתקציב הוא מוגבל, באופן טבעי הרי שלא חברה ולא כל יזם יכולים ליהנות ממנו. לכן, כל חברה וכל יזם שמעוניינים בכך, זה לא מספיק שהם רק יספקו הוכחות שהם יכולים לעמוד בתנאים ובדרישות שמצביעה הרשות לחדשנות, אלא הם צריכים להעסיק עורך דין שייצג מול הרשות לחדשנות, עורך דין שמתמחה בכל דרישות הרשות ובעבודה עמה, אותו עורך דין יספק לחברה או ליזם, את הגב המשפטי, הן במסגרת משא ומתן שהוא יבצע מולה והן במסגרת חתימת חוזים שונים, בין כאלה שייחתמו עם הרשות או דרך הרשות עם חברות בתעשייה, מוסדות אקדמיים ועוד.
צריך לומר, התמיכה של הרשות לחדשנות איננה שייכת רק לנושא של תקציב אלא היא הרבה מעבר לכך, היא כוללת בתוכו יצירת שיתופי פעולה, עבודה עם קבוצות מחקר ועוד. מן הסתם, כל חברה וכל יזם צריכים לבחון את הסיכונים שכרוכים בהשקעה מצידם, וגם זה יתבצע בעזרת עורך דין שמתמחה בנושא. הוא יבחן מה העלויות ומה התועלות בנושא, ורק לאחר מכן ייקבע, האם משתלם לחברה לעבוד עם הרשות או לבד.
אחת הנקודות החשובות ביותר בעבודה עם רשות החדשנות היא שאלת התמלוגים. מדובר בהחזר תמלוגים מסוים על פי סוג המענק שהרשות מעניקה ואופי העבודה שהחברה או היזם יוצרים. לא מדובר באחוזים מהרווח אלא בהחזר תמלוגים. גם בנקודה זו, יש משמעות חשובה לעבודה של עורך דין, הרי החברה או היזם ירצו להחזיר כמה שפחות, בזמן שהרשות תדרוש כמה שיותר. לכן יש חשיבות לניסיון ולידע של אותו עורך דין לעמוד לרשות הלקוחות שלו, ולנהל משא ומתן בסופו החברה או היזם ישלמו כמה שפחות.
