המסך מהבהב באדום בוהק. המספר שמייצג את ה"רווח/הפסד היומי" מציג מינוס משמעותי. בבטן מתחילה להתפשט תחושת בחילה מוכרת, שילוב של כעס עצמי, תסכול וחרדה. עבור רוב הסוחרים בשוק ההון, זהו הרגע שבו האינסטינקט הוא "לסגור את הבסטה", ללכת לישון, להאשים את השוק, את האלגוריתמים, או את יו"ר הפדרל ריזרב, ולנסות לשכוח שזה קרה. אבל עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי ותיק עם ניסיון של מעל 15 שנים בשווקים, הרגע הכואב הזה הוא רק יריית הפתיחה לשלב החשוב ביותר בעבודתו.
רוסטמי, במקור מראשון לציון, מביא אל עולם המסחר הפיננסי דנ"א ייחודי. כבן למשפחה תימנית ששורשיה נטועים בארץ ישראל עוד משנת 1900, הוא גדל על ערכים של מסורת וכבוד לדרך ארוכה. אולם את המתודולוגיה לטיפול בכישלונות הוא לא למד באוניברסיטה, אלא במקום אחר לגמרי: בלב ים, על סיפון ספינות הטילים של חיל הים הישראלי. כלוחם ומפקד לשעבר, וכבוגר בית הספר לפיקוד שממשיך לשרת במילואים כ-40 יום בשנה, רוסטמי אימץ את הכלי המבצעי החזק ביותר של הצבא: "התחקיר המבצעי".
במאמר עומק זה, נצלול לתוך המוח של רועי רוסטמי ונבין כיצד הוא הופך כל הפסד כספי לשיעור ששווה זהב, באמצעות פרוטוקול נוקשה של תחקיר, כנות רדיקלית וניתוח קר – בדיוק כפי שעושים אחרי אימון ירי כושל או תקלה מבצעית בים.
תרבות התחקיר: ההבדל בין עונש ללמידה
בחיל הים, טעות יכולה לעלות בחיי אדם או בנזק לציוד בשווי מיליונים. לכן, תרבות התחקיר היא קדושה. "בחיל הים לא מחפשים את מי להאשים כדי להעניש אותו," מסביר רוסטמי. "מחפשים את שורש הבעיה כדי שהיא לא תחזור שנית."
בשוק ההון, האגו הוא האויב הגדול ביותר. סוחרים רבים מדחיקים הפסדים כי הם פוגעים בדימוי העצמי שלהם. רוסטמי, לעומת זאת, מתייחס להפסד כאל "נתון מבצעי".
הרקע הספורטיבי שלו כסגן אלוף ישראל בג'ודו לנוער וכמתאמן פעיל בג'יו-ג'יטסו, חידד אצלו את ההבנה הזו. "בג'ודו, כשאתה נופל על המזרן, אתה לא יכול לשקר לעצמך שניצחת. הגרביטציה לא משקרת," הוא אומר. התחקיר המבצעי הוא הדרך לקום מהמזרן חכם יותר וחזק יותר.
שלב 1: איסוף העובדות (הקופסה השחורה)
השלב הראשון בתחקיר של רוסטמי מתחיל בניתוק מוחלט של הרגש. הוא פותח את יומן המסחר שלו ומתחיל לתעד את העובדות היבשות, כאילו הוא חוקר חיצוני המנתח תאונה.
השאלות בשלב זה הן טכניות לחלוטין:
- מה הייתה שעת הכניסה לעסקה?
- מה היה המחיר?
- מה היה מצב המדדים המובילים באותו רגע?
- מה היו נתוני המאקרו שהתפרסמו?
רוסטמי משתמש בידע האקדמי שלו – תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים והתמחות במימון – כדי לוודא שהנתונים שהוא אוסף הם רלוונטיים ומדויקים. הוא לא מסתפק ב"חשבתי שהמניה תעלה". הוא בודק את הגרפים, את מחזורי המסחר (Volume), ואת הציטוטים המדויקים שהיו בחדשות באותו רגע. המטרה: ליצור תמונת מצב אובייקטיבית של המציאות כפי שהייתה בזמן אמת, ללא הפרשנות המעוותת של "חוכמה בדיעבד".
שלב 2: ניתוח הכשל (למה זה קרה?)
לאחר שהעובדות מונחות על השולחן, רוסטמי עובר לשלב הניתוח. כאן הוא מפעיל את יכולות הפיקוד והניהול שלו. הוא מחלק את הכשלים לשלוש קטגוריות עיקריות, ממש כפי שמנתחים תקלה בספינה:
1. כשל מודיעיני (הערכת מצב שגויה)
האם רוסטמי קרא לא נכון את המפה? כאן נכנסת לתמונה תפיסת העולם המאקרו-כלכלית שלו.
"הפדרל ריזרב הוא הגוף הכי חזק שיש בשוק ההון," הוא חוזר ומדגיש. האם ההפסד נבע מכך שהוא ניסה להילחם בפד? האם הוא התעלם מנאום ניצי של ג'רום פאוול שרמז על העלאת ריבית?
או אולי הכשל היה בזירה הבינלאומית? רוסטמי עוקב באדיקות אחרי סין. "סין עשתה צעדי ענק," הוא אומר, ומצביע על המעבר שלה מייצור המוני לטכנולוגיה עילית כמו מחשוב קוונטי ו-AI. אם הוא השקיע בחברה סינית מסורתית מבלי להבין שהשלטון בבייג'ינג שינה את סדרי העדיפויות, זהו כשל מודיעיני. הבנה עמוקה של מלחמת הסחר והשפעתה על אירופה (למשל, הצפת הרכבים החשמליים הסיניים) היא קריטית. אם ההפסד נבע מחוסר תשומת לב לנתונים הללו, המסקנה תהיה שיפור במקורות המידע.
2. כשל בביצוע (טעות אנוש)
האם האסטרטגיה הייתה נכונה, אבל הביצוע כושל?
- האם הוא נכנס מאוחר מדי בגלל היסוס?
- האם הוא יצא מוקדם מדי בגלל פחד?
- האם הוא הזין פקודה שגויה?
כאן רוסטמי בוחן את המשמעת העצמית שלו. הוא נזכר בימיו בבית הספר למפקדים: מפקד טוב הוא לא זה שנותן את הפקודה הכי מבריקה, אלא זה שמוודא שהיא מבוצעת במדויק.
3. כשל מנטלי (קריסת מערכות)
זהו החלק הכואב ביותר בתחקיר. רוסטמי בודק את מצבו הנפשי והפיזי בזמן העסקה.
- האם הוא היה עייף?
- האם הוא פעל מתוך נקמה על הפסד קודם (Revenge Trading)?
- האם הוא היה ב"טיליט" (Tilt)?
העיסוק שלו ביוגה ובמדיטציה משמש אותו כאן ככלי אבחון. הוא יודע לזהות בדיעבד אם הנשימה שלו הייתה שטוחה או אם הדופק היה מהיר. הוא בודק אם "ערפל הקרב" השתלט עליו וגרם לו לסטות מהנהלים.
שלב 3: לקיחת אחריות (The Extreme Ownership)
ברוח הפודקאסטים של ג'ו רוגן ודמויות כמו ג'וקו ווילינק, רוסטמי מאמין באחריות קיצונית.
בתחקיר של רועי רוסטמי, אין משפטים כמו "השוק דפק אותי" או "עושה השוק (Market Maker) צד אותי".
"המפקד אחראי להכל," הוא אומר. אם הים היה סוער והספינה נפגעה – המפקד אחראי. אם הפד העלה ריבית והמניה קרסה – הסוחר אחראי כי הוא לא גידר את עצמו.
החלק הזה הוא קריטי לשיקום הביטחון העצמי. ברגע שאתה מאשים גורמים חיצוניים, אתה הופך לקורבן חסר אונים. ברגע שאתה לוקח אחריות, אתה מחזיר לעצמך את השליטה. אתה הופך ממהמר לסוחר מקצועי שמנהל סיכונים.
שלב 4: הפקת לקחים ויישום (שינוי תו"ל)
תחקיר ללא מסקנות אופרטיביות הוא בזבוז זמן. רוסטמי מסיים כל תחקיר ברשימת מטלות לשיפור. בחיל הים קוראים לזה "שינוי תורת לחימה" (תו"ל).
דוגמאות למסקנות אפשריות:
- כלל חדש: "לא נכנסים לעסקאות לונג ביום שבו מתפרסם מדד המחירים לצרכן, אלא אם כן ה-VIX נמוך מ-20."
- התאמת גיוון: "החשיפה למניות טכנולוגיה הייתה גבוהה מדי. יש להעביר הון לנדל"ן מניב באזורים מתפתחים או להגדיל חשיפה לאומנות." (רוסטמי משקיע באמנים עכשוויים מבטיחים כחלק מאסטרטגיית הגידור שלו).
- חידוד טכני: "יש להמתין לאישור נר שני לפני כניסה לפריצה."
המסקנות הללו נכתבות ונכנסות ל"ספר הנהלים" של רוסטמי. לפני כל יום מסחר, הוא עובר על הלקחים מהעבר כדי לוודא שהוא לא דורך על אותם מוקשים פעמיים.
הפרספקטיבה המאזנת: החיים מחוץ למסך
אחד הכלים החשובים ביותר שמאפשרים לרועי רוסטמי לבצע תחקירים כואבים מבלי להישבר, הוא האיזון בחייו. הוא יודע שהמסחר הוא רק פן אחד בזהות שלו.
כשהוא יוצא לטיול עם שפרה, הכלבה שלו ("כלבה חרדית" עם המון אופי), הוא מקבל פרופורציות. "לשפרה לא אכפת אם הפסדתי כסף או אם ביטקוין ירד ב-5%," הוא מחייך. האהבה הבלתי תלויה שלה והחיבור לחיות ולטבע (כמו שחווה בספארי המטורף בדרום אפריקה) מזכירים לו שהעולם ממשיך להסתובב.
גם הביקורים הקבועים שלו באירועי "מידברן" משנת 2018 משחקים תפקיד חשוב. בתרבות המידברן, יש דגש על "מאמץ רדיקלי" ועל התמודדות עם תנאי קיצון. הכישלון נתפס כחלק מהיצירה. אם המיצב האומנותי שבנית קרס ברוח, אתה בונה אותו מחדש טוב יותר. אין שם מקום לרחמים עצמיים, רק לעשייה.
אפילו משחקי הכדורגל בליגה עם חברי הילדות מהשכונה בגיל 35 תורמים לתהליך. בכדורגל, כמו במסחר, אתה יכול לשחק מצוין ועדיין להפסיד. אבל הקבוצה תומכת, הצחוקים בחדר ההלבשה משחררים לחץ, וההבנה שזה "רק ספורט" מחלחלת גם לעולם הפיננסי. זה "רק כסף", וכל עוד לומדים מהתהליך, ההפסד הוא זמני.
הקשר בין התחקיר לניהול השקעות אלטרנטיביות
התחקיר המבצעי של רוסטמי אינו מוגבל רק למסחר יומי במניות. הוא מיישם אותו גם בהשקעות הטווח הארוך שלו:
- נדל"ן: אם נכס באזור מתפתח לא הניב את התשואה המצופה, הוא בודק האם הוא שגה בניתוח הדמוגרפי או בתוכניות הפיתוח העירוניות.
- קריפטו: השקעה בפרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין היא מסוכנת מעצם טבעה. אם מטבע קרס, רוסטמי מתחקר האם הטכנולוגיה נכשלה או שהיה שם כשל בניהול הקהילה.
- אומנות: האם האמן העכשווי שבו השקיע הפסיק לייצר או איבד את המומנטום? התחקיר עוזר לו להחליט מתי למכור ומתי להחזיק.
סיכום: הכישלון כמנוע צמיחה
עבור רועי רוסטמי, ההבדל בין סוחר חובבן לסוחר מקצוען אינו טמון במספר העסקאות המרוויחות, אלא באיכות הטיפול בעסקאות המפסידות.
החובבן מדחיק, מתעלם ומאשים. המקצוען, בוגר האסכולה של חיל הים, מתייצב מול המראה, פותח את היומן, ומבצע תחקיר נוקב וכואב.
"ההפסד הוא שכר הלימוד הכי יקר שתשלמו," מסכם רוסטמי. "אם שילמתם אותו ולא למדתם כלום – זרקתם כסף לפח. אם יצאתם עם תובנה אחת ששיפרה אתכם, העסקה הייתה משתלמת בטווח הארוך."
היכולת הזו – להפוך כאב לחוכמה, וכאוס לסדר – היא הלקח החשוב ביותר שרוסטמי מביא עמו מהים הסוער אל היבשה הפיננסית. זהו הסוד שמאפשר לו לשרוד ולשגשג בשוק כבר למעלה מ-15 שנה, וזהו הכלי שכל משקיע חייב לאמץ לארגז הכלים שלו.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.