אם הרגשתם עייפות, כאבי בטן, צרבות, גזים ובחילות לאחרונה, הגעתם למקום הנכון. תסמינים אלה ועוד אחרים יכולים להעיד על הימצאות חיידק בקיבה. מה זה החיידק הזה ואיך מזהים אותו? לחצו כאן לקריאה נוספת בנושא.
נעים מאד, הליקובקטר פילורי
החיידק הנפוץ ביותר בקיבה ובמערכת העיכול וזה שגורם בעיקשותו הרבה לבעיות רבות, הוא חיידק הנקרא הליקובקטר פילורי. הוא מסוגל לשרוד בסביבה החומצית של הקיבה, בשונה מחיידקים אחרים. את זה הוא מצליח לעשות ע"י פירק שתנן (UREA) ויצירת אמוניה, שהוא חומר בסיסי, הסותר את חומציות הקיבה. הוא התגלה ע"י שני חוקרים אוסטרליים בשנות ה- 80 של המאה העשרים. הם קיבלו על הגילוי הזה מאוחר יותר פרס נובל לרפואה. ומאז החלו לראות בהליקובקטר פילורי אחראי כמעט לכל בעיה במערכת העיכול וגם מעבר. ולא תמיד בצדק. החיידק מאד שכיח באוכלוסיה ובמיוחד בגיל המבוגר. עוד לא ברור לגמרי מנגנון ההדבקה שלו. מה שברור לחלוטין שהוא מדבק. שיעורים גדולים מהאוכלוסיה נגועים בו וממצאים מראים שבמשפחות בד"כ אם יש לאחד מבני המשפחה אז יש לכולם. משערים שהוא עובר דרך רוק במדינות המפותחות וגם דרך מגע עם צואה נגועה במדינות המתפתחות.
איך יודעים אם יש לי הליקובקטר פילורי?
את החיידק מזהים בעיקר בעזרת תבחין נשיפה עם שימוש באיזוטופ רדיואקטיבי של פחמן או של אוריאה. הנבחן נושף על תבחין שבודק את כמות דו תחמוצת הפחמן באוויר הננשף. מכיוון שהחיידק מייצר דותחמוצת הפחמן, אפשר, מהכמות הנפלטת, להסיק אם החיידק מצוי בקיבה. הבדיקה היא בדיקה פשוטה, מהימנה מאד ואינה פולשנית. דרכים נוספות לבדוק נוכחות של החיידק הן בדיקת דם לאבחון הימצאות נוגדנים. זו בדיקה פחות אמינה מכיוון שהנוגדנים נשארים שנים לאחר נוכחות החיידק בדם. ניתן לעשות גם בדיקת צואה לגילוי אנטיגן של החיידק. ובמידה ונכנסים לבדיקת גסטרוסקופיה, ניתן לקחת דגימה מרירית הקיבה.
מה עושים?
הטיפול הקונבנציונלי להליקובקטר פילורי הוא טיפול אנטיביוטי משולש. מכיוון שהחיידק עיקש ונוטה לחזור מומלץ להעזר ביכולות הרפואה המשלימה והטבעית. טיפולים משולבים דרך תזונה נטורופתית או צמחי מרפא לריפוי חיידק בקיבה למשל יכולים לעשות פלאים