כל מי שמכיר את התחום של טיפול באוטיזם, בין אם זה מצד מטפלים כמו טלי אנגור ומורים ובין אם זה מהצד של ההורים, יודע שתחום זה עבר שינויים מרחיקי לכת במהלך השנים האחרונות.
אם בעבר, ההנחה היתה שאין מה לעשות עם ילד שיש לו אוטיזם, צריך לקבל את זה ולנהל את החיים איתו, היום יש הרבה יותר מודעות והכרה שאוטיזם זה לא עניין של שחור ולבן. יש ספקטרום רחב של מצבים, ועל כן, יש גם ספקטרום רחב של טיפולים.
בשנים האחרונות אנחנו נחשפים לכך יותר ויותר, הן בזכות מחקרים שונים שנערכים בנושא והן בזכות העובדה שהתקשורת על כל גווניה מציגה אספקטים שונים של אוטיזם וכן של טיפול באוטיזם. יתרה מזו, בשנים האחרונות אנחנו יכולים לראות יותר ויותר מטפלים ואנשי מקצוע, שאינם בוחרים עוד בדרך טיפול אחת, אלא הם יוצרים ומציעים דרכי טיפול שונות, כולל מה שמוכר כטיפול אלטרנטיבי.
הרעיון של טיפול אלטרנטיבי מוכר לכולנו, שכן הוא כבר מזמן להיות חלק מהמיינסטרים הטיפולי. מאחר ואנחנו בוחרים באופציות כאלה כשאנחנו צריכים לטפל בעצמנו, הרי שלא מעט הורים בוחרים בדרכי טיפול אלטרנטיביים גם במקרים של טיפול בילדים ואנשים שמתמודדים עם אוטיזם.
זה נובע מכמה הנחות יסוד, למשל, אם הטיפול המערבי לא עונה על הציפיות, הרי שאין סיבה שלא לנסות טיפול אחר, הכל במטרה להקל כמה שיותר, הן על המטופל והן על המטפל. הנחת יסוד אחרת אומרת, שדרך רפואה אלטרנטיבית אפשר להגיע לתוצאות ייחודיות, הקלות שונות שיכולות לעזור בתהליך ההתפתחות.
כאן צריך לומר משהו חשוב, במהלך השנים השתרשה התפיסה שאנשים שיש להם אוטיזם, לא יכולים להתפתח. כיום אנחנו יודעים שזה לא נכון. גם בגלל שקיים ספקטרום רחב של אוטיזם וגם בגלל שיש לא מעט אפשרויות טיפול – הכירו את שיטתה של טלי אנגור, הרי שכן אפשר להגיע למצב בו אנחנו מגלים תהליך של התפתחות, בין אם זה תנועה, שפה, תקשורת, הכל שאלה כיצד עובד עם המטופל, עם אילו כלים וכמה סבלנות יש בשביל לבצע את התהליך.