אחד הסרטים הפופולאריים ביותר בשנות האלפיים, הוא הסרט גלדיאטור. הסרט שיצא בשנת 2000, מצליח לשמר את מעמדו כסרט אייקוני, וגם למעלה מעשרים שנה אחרי, עדיין יש לו מעריצים רבים, חדשים לצד כאלה שצפו בסרט כשהוא יצא וצופים בו שוב ושוב.
הסרט גלדיאטור, נחשב ליצירה ייחודית מאחר ולמרות היותו עוסק בתקופה של האימפריה הרומית, הרבה מאוד צופים, כולל צעירים, התחברו אליו. לימים, היו ניסיונות לייצר סרטים וסדרות טלוויזיה דומות, בין אם זה על התקופה הזאת ובין אם זה על תקופות קדומות אחרות בהיסטוריה, אך לא כולם הצליחו להשתוות מבחינת איכות היצירה או מבחינת האהדה.
הסרט גלדיאטור בכיכובו של ראסל קרואו, ובבימויו של הבמאי הנודע רידלי סקוט (הנוסע השמיני, בלייד ראנר, תלמה ולואיז ועוד שורה ארוכה של סרטי מתח, פעולה ומדע בדיוני), מספר את סיפורו של חייל אשר נאלץ ללחום מלחמות גלדיאטור למען הקיסר שלו. זה לא שיתוף הפעולה האחרון בין השניים. קרואו וסקוט גם שיתפו פעולה באמריקן גנסטר, ביחד עם דנזל וושינגטון וכן בגרסה חדשה של רובין הוד.
מדוע אנשים אהבו את הסרט?
ישנם מקרים בהם ברור מאוד מדוע אנשים אהבו יצירה מסוימת. מעבר לעובדה שקל לראות את זה בנתונים או בפרסים ובביקורות, אפשר לראות את זה גם בהתייחסות ליצירה ממרחק הזמן, כאל יצירה על זמנית.
בכל מגזין קולנוע נכתב כי במקרה של גלדיאטור, הרי מדובר בסרט שהרוויח פי יותר מארבעה מהתקציב שלו (450 מיליון דולר בסך הכל), הוא זכה לשורה ארוכה של פרסים, כולל פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, ועד היום הוא אחד הסרטים הנצפים בשירותי סטרימינג שונים. ההסבר? מדוע בסרט איכותי, עשוי טוב, תפאורה מרהיבה ודיאלוגים שנונים עם עלילה מעניינת ומותחת.