רבות דובר על החשיבות של הסכמי ממון בטרם הנישואין או במקביל לברית הנישואין. אך למרות זאת ישנם זוגות רבים אשר מוותרים על הסכמי הממון, בדרך כלל מתוך חוסר מודעות פשוטה לחשיבותם של הסכמים אלו. במקרים רבים המחשבה היא שאין צורך בהסכם ממון מכיוון שלזוג אין נכסים. מחשבה זו שגויה לחלוטין מקוון שיש לקחת בחשבון נכסים עתידים. אין שום צל של ספק שהסכם ממון הוא דבר חשוב מאוד בטרם הנישואין; אבל אם לא ערכתם הסכם ממון בטרם הנישואין, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
עריכת הסכם ממון לאחר הנישואין דורשת בגרות של בני הזוג ואת היכולת להבין שההסכם הוא דווקא האפשרות להפיג מתחים שונים. כמובן שאנו מאחלים לכולם חיי נישואים מאושרים אבל חייבים להיות מציאותיים, זוגות רבים מחליטים בשלב כלשהו של חייהם לפרק את החבילה. פירוק החבילה הוא גם פירוק שותפות כלכלית ובמידה ואין הסכם ממון הנכסים מחולקים לפי חוק יחסי הממון שלא תמיד ימצא חן בעינכם. לכן אני אומר שעל הזוג לגלות בגרות ולנסות להסדיר את יחסי הממון ביניהם בהסכמה. כאשר ענייני הממון מוסדרים בהסכם ממון אתם מפזרים את הערפל שיכול להעיב על חיי הזוגיות שלכם; הכל הופך להיות ברור וידוע ואין מקום לכל מיני חששות של כל אחד מבני הזוג בשני.
כאשר אין הסכם ממון בין בני הזוג ומחליטים לפרק את החבילה ישנם עקרונות של שיתוף הבאים לידי ביטוי.עקרונות אלו נובעים מחוק יחסי הממון והוא מתייחס במפורש לנכסים שהיו לאחד הצדדים בטרם החתונה; רכוש שהתקבל במתנה או בירושה עבור אחד מבני הזוג; גימלה מביטוח לאומי או קצבאות בגין נזק לגוף; כל נכס אחד שבני הזוג הסכימו בכתב על חלוקה אחרת לגביו. על פניו השיתוף נשמע צודק אך האמת שחושבים על זה תמיד יהיה מישהו שלא מרוצה. במקרים רבים כאשר אחד מבני הזוג מרגיש שהנכסים נצברו כתוצאה מהעבודה הקשה שלו הוא (או היא) מרגיש ששיתוף שוויוני הוא אינו צודק. אבל אם ערכתם ביניכם הסכם ממון אתם יכולים להימנע ממצבים אלו.
כאשר עורכים את הסכם הממון לאחר הנישואין יש לקחת בחשבון שני דברים, הנכסים שיש לכם כרגע ואת הנכסים שאתם עתידיים לצבור במהלך השנים. עליכם להגיע להסכמה על אופן חלוקת הרכוש גם של מה שיש וגם של מה שיהיה בעתיד. זהו המפתח לחיי נישואין תקינים.
מאמר נוסף שאולי יעניין אותך
הסכם ממון – "אזהרת מסע"